דני בן-ישי

הציונות המקורית, מעצם חומרתה ודחיפותה, מצדיקה ומחייבת גם מרד ומלחמה וגירוש ואפליה וכפייה ופרישה, ועל כן אפשר וצפוי שתתנגש עם ערכים מערביים-ליברליים

במצב הנוכחי איננו נכנעים למען גלעד, אך גם איננו נלחמים למענו. איננו נענים לדרישות חמאס כדי שלא לעודד את הטרור, אך גם איננו באמת מבססים הרתעה מפני חטיפות עתידיות. כפי שטוענים תומכי הכניעה ומשווקיה, ישראל אכן לוקה באדישות נוראה, אך אין זה הסירוב להיכנע, כפי שהם רואים זאת, אלא הסירוב לנצח

: הכוונה ב”לאומיות” אינה להמצאה האירופית של המאה התשע-עשרה, אלא לביטוי המתקדם של יצר השבטיות, גם אם כוחות מלאכותיים – פוליטיים, אידיאולוגיים וכלכליים – מעיבים עליו לעתים. מדובר בלאומיות שהתקיימה בכל מקום בו קבוצת אנשים הגיעה לדרגה רוחנית-תרבותית שאיפשרה התאחדות סביב מושגים מופשטים כמו מולדת ועם

האמנם חרם הוא באמת מעשה פסול ואסור כעיקרון? לדוגמה, החרם הבינלאומי על משטר האפרטהייד בדרום אפריקה נתפס כיום בעולם כצעד ראוי ויעיל שהקדים את יישום הדמוקרטיה בחלק זה של העולם. כפי שהסביר אריסטו, כלי אינו מוסרי או בלתי מוסרי כשלעצמו. השימוש בו והמטרה שלשמה הוא ננקט הם הראויים לציון ערכי

טענתו של שר החוץ דאז, משה שרת, כי פעולות הגמול שנקטה ישראל היו “ירידה לרמה” של אויבי ישראל – מבטאת רעיון פציפיסטי משהו, בלתי יהודי ובלתי מוסרי. בניגוד למוסר הנוצרי של “הפנה את הלחי השנייה”, על פי מורשת ישראל – “הקם להורגך השכם להורגו”

קבוצה שמתנהגת כחבורה של פרטים היא טרף קל עבור חורשי רעה למיניהם. לעומתה, קבוצה הנוהגת כשלם אחד, מיטיבה לשרוד ולשגשג. צו מוסרי זה ודאי הוטבע בטבענו, שכן הפטריוטיות והלאומיות הן תכונות אוניברסליות, החוזרות ומתגלות בכל תרבויות אנוש

על אף הספרים הלבנים, המדיניות האנטישמית, האפליה לטובת הערבים והבגידה בכתב המנדט, וייצמן ובן-גוריון העידו בפני הבריטים שרוב יהודִי ומדינה יהודית עצמאית הם מטרות רחוקות וערטילאיות מבחינת הציונות, ושהם מעוניינים בפטרונות בריטית להם, לילדיהם וגם לילדי נכדיהם

היסחפותם של ישראלים מסוימים למגמת הדה-גרמניזציה והדה-יהודיזציה של השואה, גרמה מצד אחד לצמצום אשמתו של העם הגרמני לפסיביות גרידא נוכח “המיעוט הנאצי המטורף”, ומצד שני לנישול היהודים ממורשת השואה, ולהענקתה למוסלמֵים ולערבים

ישראל יכולה להמשיך לדחות מו”מ מדיני עם חמאס מחשש שבכך הוא יזכה ללגיטימציה (מו”מ על גלעד שליט, כך מסתבר, זה בסדר). אך האמת הברורה לעין היא כי ישנה השלמה ישראלית עם קיומה של המדינה האיסלאמיסטית שלצידנו, כאילו תמיד הייתה שם, כאילו לא ניתן אפילו לדמיין אחרת