יובל ברנדשטטר

כדי לצאת מן המחפורת, על חמאס לבוא לתל-אביב. לא חמאס הווירטואלי בדמות “אנשי הרוח” המכריזים על הקמת חמאסטן בשדרות רוטשילד בתל-אביב, אלא את האחים מעוורתא, את הטילים מעזה, את רוצחי מעלות, את המתפוצצים מן הדולפינריום

האינטרסים של בעלי ההון של רמת אביב עולים בקנה אחד עם מאוויהם הפוליטיים של בניהם הקומוניסטים שיצאו להפגנות אלימות נגד הממשלה הנבחרת, זו המייצגת את הרוב הדמוקרטי, ולא את המיעוט הצעקני

הדוחף לשלום עם ארגונים בעלי אידיאולוגיה נאצית, יזכה למלחמה שלעומתה “עופרת יצוקה” היא ישיבת מפצחי גרעינים

כל דובר או שר המרואיין בתקשורת על השתלטות חיזבאללה על לבנון מביע זעזוע מן התופעה הצפויה מראש, כאילו בילה את 30 השנה האחרונות בתרדמת עמוקה. הרי גם ברצועת עזה, תוך שנה מנסיגת ישראל, הוקם בהשראת איראן שלטון תיאוקרטי הרואה במדינת ישראל הריבונית עיוות של המארג הקוסמי של האיסלאם, שאחת דינה – הכחדה

מי שהבין אל נכון את משמעות המילה genuine כשלילה של כל מוכנות להסכים למסירת חבלי מולדת לטרור, הם הערבים עצמם – היודעים לזהות אמת יהודית – ותומכיהם בתקשורת הישראלית שכינו את הנאום “החמצת חייו”

המלחמה הפיזית בנושאי החרב – כמו זו שאמריקה השקיעה בו את אונה והונה – היא חסרת תועלת. רק אידיאולוגיה מתחרה, טובה יותר, יכולה לנצח אידיאולוגיה של שקר, הטעייה ומשאלת מוות

אם מעמד הביניים לא יקבל מענה הולם, הוא עלול לתת את קולו בדיוק לאותם אידיאולוגים ההוזים על שיבה לסוציאליזם של אתמול

תיאור של תיירת בריטית: “על פניו של היהודי המזרחי נסוכה ארשת של חוסר אונים…קשה לתאר במילים את עוצמת הבוז שרוחשים העותומנים לבני העם היהודי, וכל פרחח מן הרחוב מרים את ידו כדי לספק את תאוות ההשפלה הניתכת על גזע הנרדפים והנודדים של עם ישראל”

לכאורה איש אינו קורא תיגר על ריבונותה של שוודיה, אך בשטוקהולם יש רבעים שבהם רגלו של שוטר שוודי לא תדרוך. כולנו זוכרים את הכלימה כאשר נבחרת הטניס של שוודיה ל”גביע דיוויס” לא יכולה הייתה להכניס קהל למשחק נגד ישראל למגרש במלמו, מפחד הג’יהאדיסטים המקומיים