מרטין שרמן

אם נתניהו היה מאמץ, כלשונו, את חזונו של רבין לפתרון קבע, כפי שביטא אותו בנאומו האחרון בכנסת, היו דוחים אותו כקיצוני ובלתי סביר

“החד-צדדיות הקונסטרוקטיבית” היא גישה הדוגלת ברצינות במדיניות של “כניעה מקדימה”, הקובעת לא רק שעל ישראל לקבל מראש כמעט את כל הדרישות פלסטיניות להקמת מדינה, תמורת לא כלום, אלא למעשה מטילה על ישראל לשאת במידה רבה במימון יישומה

בניסיון נואש להעלים את הקשר בין ההחרפה הדרמטית של הטרור הפלסטיני לבין יישום אוסלו, מכריז יוסי ביילין ש”רק הדמיון הפרוע של הימין יכול לחבר בין הסכם שלום למחיר הדמים הכבד”

למרבית היהודים לא יהיה מניע מיוחד להתעקש לחיות את חייהם במדינת כל אזרחיה, שבה במקום מגן-דוד מופיעים על הדגל פסים בצבעים שונים – במאונך או במאוזן – גם אם בין הצבעים הללו ייכללו, למען הנוסטלגיה, כחול ולבן.

הבטחותיהם של אנשי ביטחון בכירים – שאינם מסוגלים לתכנן אופציה צבאית לחילוץ חטוף אחד המוחזק בסמוך לגבולות המדינה – כי המחבלים המשוחררים לא יהוו איום ביטחוני, אינן מרגיעות ואינן משכנעות

כל ניסיונותיה של שרת החוץ לבני להתחנחן כלפי העולם וכל מאמציה להקרין דימוי של מדינה סימפטית ונהנתנית – נותרו כמיזם ממלכתי עלוב ומבזה. מתברר שכדי לזכות לדימוי חיובי בדעת הקהל העולמית לא מספיק לשאוף להיות נחמד, ולא יעזרו כאן כל מעלותיו של המרלו שלנו וכל תענוגותיה של תל-אביב

בלי לערער על כובד משקלו של נושא גיוס החרדים, נוכח חומרתן ומיידיותן של הסכנות הבטחוניות המתהוות, הפיכת סוגייה זו לתנאי בל יעבור מעידה על סדר עדיפות מוטעה לחלוטין

אם העונש שייקבע בחוק הנכבה יהיה עונש מאסר – הוא יהיה קשה לאכיפה. במקום זאת, יש להטיל קנסות כבדים ומרתיעים על כל משתתף באירוע מעין זה, ובמקרה של עבריינים חוזרים ונשנים, העונש ההולם הוא שלילת האזרחות הישראלית