
כישרון לארץ ישראל
סומרסט מוהם סיפר פעם שאחרי פרסום אחד הרומנים שלו, קיבל 200 מאמרי ביקורת ותגובות מלומדות מאוניברסיטאות וכתבי עת באמריקה, אך איש לא ציין שהרומן…
קריאהסומרסט מוהם סיפר פעם שאחרי פרסום אחד הרומנים שלו, קיבל 200 מאמרי ביקורת ותגובות מלומדות מאוניברסיטאות וכתבי עת באמריקה, אך איש לא ציין שהרומן…
קריאהכשנמצאה מילה עברית המזכירה במשהו את החלל שהיה צורך למלא, בן-יהודה השתמש בה. אם לא נמצאה מילה ממש, חיפש פועל שממנו אפשר לגזור שם, או שם שממנו אפשר לגזור פועל. אם גם אלה לא נמצאו, חיפש מילה עברית שדומה בצליל למושג הלועזי שאת חסרונו בעברית ביקש למלא; ואם לא מצא גם אחד מכל אלה, פנה לשפות אחרות ושאב השראה מהן
קריאהבניגוד לרושם שמותיר הפזמון הידוע, אליעזר בן-יהודה היה בעל אופי חזק, יציב, שקול, ענייני, רציני, שיטתי ויעיל. הוא החליט כי הגשמת האידיאל שלו – ריבונות לעם היהודי בארצו – כרוכה בשימוש יומיומי בלשון משותפת לכל בני עמו החיים בארץ, וכי לשון זו צריכה להיות העברית
קריאההערבים הפלסטינים תמימי דעים בהתכחשותם ללגיטימיות של הציונות ושל ישראל ובכך הם מציירים סימן שאלה גדול על יציבותו של כל הסדר המבוסס על עקרון שתי מדינות לשני עמים
קריאההמחשב אישר באופן תאורטי-מדעי את מה שכבר היה ידוע כמימצא אמפירי: מפלגת העבודה, ש”ס ומפלגת הגימלאים חייבות מעצם טיבן לשבת בקואליציה, מפני שבאופוזיציה יכולות לשבת רק מפלגות בעלות אידיאולוגיה
קריאהאחת הסיבות לאימוץ המבטא הספרדי בעברית ולדחיית המבטא האשכנזי, הייתה פסילתה של אווירת העיירה. המילים העבריות המסורסות והמדובקות שהופיעו בתוך היידיש של העיירה הפריעו לחלוצים, והמבטא הספרדי היה בשבילם כלי מצוין לעשות סדר וניקיון בלשון, להפריד חוּסן-כּאלֶה ל”חתן וכלה” וברוכבה ל”ברוך הבא”
קריאההתצפית האוהבת על נוף הארץ והקשר הפיזי והנפשי אל כל שעל אדמה כאן הוא המאפיין המרכזי של שירתו של חיים גורי
קריאהגליון 229, ז’ בשבט התשע”ג 18 – 25.1.2013 חלם על עירי, חלם של ברקת שבגלל קצת שלג בה הכל מושבת, יורדים כמה פתיתים וכבר…
קריאהלהבדיל ממצב רגיל של דו-לשון, שבו משתמשים בלשון אחת לצרכי יומיום ובלשון שנייה לענייני תרבות גבוהה ותקשורת משודרת – בישראל חלחלה האנגלית לתוך העברית, לבלי הפרד
קריאה