עמוס גורן

בניגוד לרושם שמותיר הפזמון הידוע, אליעזר בן-יהודה היה בעל אופי חזק, יציב, שקול, ענייני, רציני, שיטתי ויעיל. הוא החליט כי הגשמת האידיאל שלו – ריבונות לעם היהודי בארצו – כרוכה בשימוש יומיומי בלשון משותפת לכל בני עמו החיים בארץ, וכי לשון זו צריכה להיות העברית

הערבים הפלסטינים תמימי דעים בהתכחשותם ללגיטימיות של הציונות ושל ישראל ובכך הם מציירים סימן שאלה גדול על יציבותו של כל הסדר המבוסס על עקרון שתי מדינות לשני עמים

המחשב אישר באופן תאורטי-מדעי את מה שכבר היה ידוע כמימצא אמפירי: מפלגת העבודה, ש”ס ומפלגת הגימלאים חייבות מעצם טיבן לשבת בקואליציה, מפני שבאופוזיציה יכולות לשבת רק מפלגות בעלות אידיאולוגיה

אחת הסיבות לאימוץ המבטא הספרדי בעברית ולדחיית המבטא האשכנזי, הייתה פסילתה של אווירת העיירה. המילים העבריות המסורסות והמדובקות שהופיעו בתוך היידיש של העיירה הפריעו לחלוצים, והמבטא הספרדי היה בשבילם כלי מצוין לעשות סדר וניקיון בלשון, להפריד חוּסן-כּאלֶה ל”חתן וכלה” וברוכבה ל”ברוך הבא”

התצפית האוהבת על נוף הארץ והקשר הפיזי והנפשי אל כל שעל אדמה כאן הוא המאפיין המרכזי של שירתו של חיים גורי

גליון 229, ז’ בשבט התשע”ג 18 – 25.1.2013 חלם על עירי, חלם של ברקת שבגלל קצת שלג בה הכל מושבת, יורדים כמה פתיתים וכבר…

להבדיל ממצב רגיל של דו-לשון, שבו משתמשים בלשון אחת לצרכי יומיום ובלשון שנייה לענייני תרבות גבוהה ותקשורת משודרת – בישראל חלחלה האנגלית לתוך העברית, לבלי הפרד

אני אומר הן לבריטים והן לגרמנים: בואו ננהג כולנו בהיגיון. אין שום סיבה לכך שבריטים וגרמנים יצטרכו לשפוך דם מיותר על החופים, על הגבעות וברחובות. זה הרגע לזכור כי גם לצעירים שלנו וגם לצעירים שלכם יש אימהות, שרוצות לראות את הבנים הולכים לאוניברסיטה, מצליחים, עובדים, מתחתנים ומביאים לעולם ילדים גרמניים-בריטיים בריאים ושמחים