מראה מן העבר

הנרטיב הפלסטיני ברומן עברי (חלק א’)

בעוד שאת חילמי גילפה רביניאן כתועמלן פלסטיני שעמדתו הפוליטית בנושא “הסכסוך” מגובשת, הציבה מולו את ליאת כישראלית שפוליטית היא כמעט “לוח חלק”, שיש לה רגשות אשם כלפי סיפור הפליטוּת של הפלסטינים וגם חשה מיאוּס מעצמה כשהיא נקלעת לוויכוח על “הסכסוך”, שבעיניה הוא “טפל ומיותר”

‎קריאה

הפלסטיני חולם והישראלית הוזה (חלק ב’)

באמצעות הרומן הזה ביקשה רביניאן לא רק לחזור לשורת הכותבים הפעילים בסיפורת הישראלית, אלא בה-בעת גם להתייצב לצד “הגדולים” שהתפרסמו בעולם כחשובי הכותבים במדינת ישראל בזכות תמיכתם – כל אחד לפי מידת קיצוניותו – בנסיגה לגבולות 1967, בהצהרה שהמדינה היא מדינת כל-אזרחיה, ובהסכמה לייסוד מדינה דו-לאומית במקום מדינת ישראל הקיימת

‎קריאה