תענוגות העברית

תענוגות העברית

אברמסקי היה יחיד במינו בכך שדיבר כשם שכתב. כלומר, אצלו לא היה שום הפרש בין הלשון הכתובה ובין הלשון המדוברת, ובכך הגשים את חלומו של אליעזר בן-יהודה שרצה כי דוברי העברית יעשו שימוש בכל מכמניה וינצלו את האוצרות המזומנים להם בכל שכבות הלשון ההיסטוריות

‎קריאה

תענוגות העברית

המפנה לקראת סובלנות כלפי היידיש חל רק לאחר שבן-גוריון איבד את השלטון ב-1963 ובמקומו בא אשכול. ב-1965 ביים שמואל בּוּנים בתיאטרון “החמאם” ביפו את “שירי המגילה” של איציק מאנגר, ומופע זה זכה להצלחה עצומה: הוא הוצג מאות פעמים בכל רחבי הארץ,ומאות אלפים שמעו את השירים ברדיו או מעל גבי תקליטים

‎קריאה

תענוגות העברית

: בכל יום אנו שומעים ברדיו ובטלוויזיה על ירושלאים של זאב, על מוטיבציה מאוד גבואה, על ישראלים שנוסעים לאודו אחרי השירות הצבאי, על מופע שהקאל מאוד אאב, על אימאות ששולחות שירים מוקלטים לבניאן המשרתים בצבא, על זיאום אאוויר במפרץ חיפה ועל מנאל צעיר שעובד באיי טק

‎קריאה

תענוגות העברית

במהדורת החדשות בטלוויזיה התלונן נציג ההתיישבות ביהודה ובשומרון על כך ש”עכשיו הכל מוקפֶּא”, ובחורף שעבר שמעתי בחורה אחת אומרת לחברתה: “היה קר אתמול, אני אומרת לך, וויי, איך קפיתי”. על כך ענתה לה החברה: “את יוצאת בקור כזה, אז מה את רוצה? שלא תקפְאי?” (בפ”א רפה)

‎קריאה

תענוגות העברית

לשאלת המראיין היהודי אם יש משהו באקלים החברתי של ג’לג’וליה שגורם לרמת הפשיעה הגדולה בו, משיב מנהל בית הספר התיכון בכפר, אשר בו לומדים שלושה מן החשודים ברצח אריק קרפ: “הכפר ג’לג’וליה מאגד בתוכו קיבוץ גלויות”, ומסביר כי “הכפר קולט עלייה מיש”ע ומעזה”

‎קריאה

תענוגות העברית

כאשר כולם סביבך אומרים כל הזמן “אני לוקח התחייבות” או “ליונל מסי הוא שייקח כנראה את הבעיטה” – אתה מתחיל לחוש אי-נוחות כשאתה שומע את עצמך אומר בפשטות “אני מתחייב” או “ליונל מסי הוא שניגש כנראה לבעוט”

‎קריאה