להציל את ביבי

גליון 309, כ”ג בחשוון התשע”ה 17 – 24.10.2014

נוכח מערבולת המלחמות הקיימות והציפיה למלחמות חדשות, מובן כי עיני העולם נעוצות במזרח התיכון. בעיראק ובסוריה המוני בני אדם מתו, ומאות אלפי פליטים נסים מבתיהם ומארצות מולדתם. יזידים, כורדים, טורקמנים ומוסלמים שיעים נמלטו בהמוניהם כשרק בגדיהם על גופם.
   ונוצרים נעקרים במקומות שהם ערש הנצרות. אלה העוקבים מקרוב אחר רדיפות של הנוצרים ושל מיעוטים אחרים, מרבים לדווח על ההתעללות בנוצרים ברחבי המזרח התיכון. אלא שזה רחוק מלהיות המקום היחיד שבו מתחוללות זוועות כאלה.
ניגרים נטבחים במאות בבתיהם ובכנסיותיהם; ילדים נחטפים, נאנסים ונמכרים לעבדות-מין. נוצרים בקוריאה הצפונית נכלאים במחסנים ומורעבים במחנות כפייה אכזריים ובבתי סוהר, ורובם נעלמים.
   מַריָם איברהים מסודן, שנכלאה ונדונה למוות בשל סירובה להתכחש לאמונתה הנוצרית, חשפה את מחשכי שלטון השריעה של ארצה. עתה היא סוף סוף בטוחה וחופשייה.
   ויש גם פקיסטן, שבה אסיה ביבי, נוצרייה, אם לחמישה, מחכה לערעור על גזר דין המוות שהושת עליה לפני חמש שנים. רבות נכתב עליה לאורך השנים, אך כיום, כשטבח, עריפת ראשים ושפיכות דמים במקומות אחרים בעולם גונבים את הכותרות, וכשארגון “מדינת האיסלאם” דוהר בסערה ברחבי המזרח התיכון, מי זוכר את אסיה ביבי?
   עלינו לזכור כי סיפורה המקומם של ביבי ופניה העצובים הם התגלמות חוסר-הצדק של חוקי חילול-הקודש הקטלניים של פקיסטן. ולמרות כל הבעיות העולמיות, ראויה ביבי לתשומת ליבנו המיוחדת. בית המשפט דחה את ערעורה בדיון שהתקיים ב-16.10.14. פרקליטיה קרוב לוודאי יערערו לבית המשפט העליון.
   הנה תמצית הסיפור (כפי שדווח באתר “Independent Catholic News):
   “ביוני 2009 הייתה אסיה מעורבת בוויכוח עם קבוצת נשים מוסלמיות שעמם קטפה תותים, לאחר שהנשים האחרות כעסו על כך שהיא שותה מאותם מים שמהם הן שותות. בעקבות זאת היא הואשמה בהעלבת הנביא מוחמד (אשמה שהיא מכחישה), נעצרה ונכלאה. בנובמבר 2010 שופט בשייחופורה דן אותה למוות. אם תוצא להורג, תהיה אסיה האשה הראשונה שתומת על פי חוק חילול הקודש”.
   רבים פנו למענה לממשלת פקיסטן, ובכללם האפיפיור בנדיקטוס. שני פקיסטנים אמיצים – השר למיעוטים נוצריים שבאז בהאטי ומושל פונג’ב וסלמן טסיר – נרצחו ב-2011 בשל התנגדותם לחוקי חילול הקודש הפקיסטניים הידועים לשמצה, ובשל תמיכתם באסיה ביבי.
   פקיסטנית אמיצה אחרת, העיתונאית פרהנאז איספהאני הייתה חברת פרלמנט בפקיסטן בעוד שבעלה, חוסיין חקאני, היה מ-2008 עד 2011 שגריר ארצה בארצות-הברית. כיום, לאחר שקיבלו איומי מוות, הם מתגוררים בגלות בארה”ב.
   שאלתי את גב’ אספהאני מדוע חוקי חילול-הקודש הפקיסטניים מהווים סכנה כל כך גדולה למתנגדיהם:
   “חוקי חילול-הקודש של פקיסטן הפכו יותר מרושעים ומסוכנים ככל שהחברה בכללה מקצינה ואינה מוכנה לחלוק את המרחב שלה עם בעלי אמונות אחרות כמו הנוצרים, ההינדים והסיקים של פקיסטן – גם לא עם בעלי אותה אמונה מוסלמית אך המשתייכים לסיעה אחרת, כמו האחמדים או השיעים.
   “אפילו מלומד סוני שמרן כמו פרופ’ שקיל אאוז’ מקראצ’י נורה למוות בשל תובנותיו ופרשנותו היותר מגוונת ומתוחכמת.
   “יש עדיין רוב לפקיסטנים שלא יירו למוות במי שמאמין ונוהג לפי אמונה אחרת, אך הם חוששים מאוד מקבוצות ג’יהאדיסטיות ומן המדרסות שמהם יוצאים הרוצחים.
   “החסות שפורש הממסד הפקיסטני לרבים מהקיצונים ‘הטובים’ הללו מעצימה את מקומם ואת קולם בחברה – הן העירונית והן הכפרית.
   “פקיסטן ופקיסטנים משלמים על הלך הרוח המיליטנטי הזה השורר אצלם בדמם של חפים מפשע.
   “עניינה של אסיה ביבי, מראשיתו, מדגים את הסכנה האחרת של חוקים אלה, שקבוצות או המונים יכולים להשתמש בהם לנקמה קטנונית אישית על ידי האשמה בחילול הקודש”.
   בשל החוקים הדרקוניים והפחד מנקמתם של קיצוניים, מחכה ביבי מאז 2009 לגורלה בתא מאסר מזוהם. האם יבוטל גזר דינה בערעור הנוסף, או שאסיה ביבי תהיה האישה הראשונה בהיסטוריה שתוצא להורג בטענה כי הפרה את חוקי חילול הקודש הפקיסטניים?
   מרוחקים מתסריט מסוייט זה, לא נותר למרביתנו אלא להביט, להמתין ולקוות להשבתה לחירות של אשה חפה מפשע.
   אסיה ביבי זקוקה לרחמי שמים.
 
* המאמר הופיע לראשונה באתר Fox News.
* * לילה גילברט היא עמיתה במכון הדסון, חיברה ספרים רבים וזכתה בפרס על ספרה Blind Spot: When Journalists Don’t Get Religion (Oxford University Press, 2008). . היא מחברת הספר 4 16ed2″ dir=ltr>”Saturday People, Sunday People: Israel through the Eyes of a Christian Sojourner” and co ויחד עם נינה שיי ופול מרשל את הספר “Persecuted: The Global Assault on Christians.”.

Print Friendly, PDF & Email