גם ערפאת היה נגד המופתי
ההיסטוריון הפלסטיני תייסיר ח’לף מתעד את תולדותיו של המופתי חאג’ אמין אלחוסייני, מלמד עליו סניגוריה ומשתדל לזכות אותו מאשמת שיתוף-פעולה עם הנאצים.
ח’לף מספר בין השאר כי המופתי סבל אחרי מלחמת העולם השנייה מנידוי, לא רק מן המדינות שלחמו בגרמניה הנאצית, אלא גם מרוב הקשת הפוליטית הפלסטינית של שנות ה-60′, וכי היה מנודה על ידי מייסד אש”ף אחמד אלשוקרי, יורשו יאסר ערפאת ושאר הארגונים הפלסטינים.
הנידוי של הפלסטינים היה על רקע אידיאולוגי, ונבע מכך שהארגונים הפלסטיניים היו חילוניים ובחלקם שמאלניים, ודגלו במדינה חילונית (“דולה עלמניה”), ככתוב באמנה הפלסטינית, ואילו המופתי ואנשיו נחשבו אויבים אידיאולוגיים לארגונים אלו.
סינג’אר לא בחדשות
בשבועיים האחרונים פסחה התקשורת הבינלאומית על אירוע בעל חשיבות אסטרטגית עליונה במלחמה נגד הטרור של דאע”ש (המדינה האיסלאמית). מדובר בניצחונם המזהיר של הכורדים בצפון עיראק שפעלו יחד עם כורדים מסוריה ומטורקיה לשחרור העיר סנג’אר מצפון למוסול בעיראק.
חשיבותה של סינג’אר נובעת בין השאר מן הנתונים הבאים:
* העיר שוכנת על הדרך שבין מוסול לעיר אלריקה שבצפון סוריה. שתי ערים אלו מהוות מרכזים של “המדינה האיסלאמית”.
* טרם הוחלט למי שייכת סנג’אר – לכורדים או לשלטונות עיראק. מכאן, ששיתוף הפעולה בין הכורדים ובין תושבי סינג’אר היזידים לשחרר את העיר ולהניף מעליה את הדגל הכורדי, למרות שמרבית ושביה הם יזידים ולא כורדים – הוא ציון דרך במאבק על הריבונות.
* שחרורה של סינג’אר הושלם בתמיכה אמריקנית ובחיפוי של חיל האוויר האמריקני – נתון שייקל על סיפוחה של סינג’אר לריבונות הכורדית.
הסיבה לכך שהתקשורת הבינלאומית והלאומית זנחה את האירוע היא גל הטרור בפריז שהתרחש באותם ימים ממש והעסיק יומם ולילה את התקשורת.
טנגו רוסי
(עיתון “רוז און ליין” – איראן)
כלות הג’יהאד של דאע”ש
הנשים הפכו למרכיב יסודי בכוחותיו של ארגון דאע”ש. אחת מכל שבעה לוחמים של “מוג’הידון” היא אשה. גילן הממוצע הוא 21 שנה. שליש מהמגויסות הן בשנות העשרה לחייהן.
הרשתות החברתיות והאינטרנט הם האמצעים העיקריים לגיוס נשים. כיום מתרחב המעגל, והוא כולל לוחמים של דאע”ש המתגייסים לשכנע את קרובות משפחתיהם להתגייס.
העוסקים בחקר ארגוני-הטרור טרם הצליחו לאתר את המניעים להצטרפות צעירות לארגון. מרכז “קוליום” לחקר הטרור קובע כי תיאור הצעירות המגוייסות כ”כלות הג’יהאד” מעודד את הצטרפותן לארגון. בנוסף, קיימת נטייה לדת בגלל כשלונן של כל האידיאולוגיות.
יש לציין כי צעירות הבורחות מהארגון מזהירות כי אנשי דאע”ש אונסים את המתגייסות, מדכאים אותן ומונעים מהן לצאת מהבית. אך לאזהרות יש השפעה שולית.
עניין של חינוך
ד”ר וחיד עבד אלמג’יד ראש מרכז עיתון “אלהארם” לתרגום ופרסום מותח ביקורת קשה על התנהלותו של המשטר המצרי כלפי הטרור האיסלאמי. לטענתו, המלחמה בטרור מתוך הנחה כי מדובר בפשע פלילי משקפת מחדל חמור.
על פי השקפתו של אלמג’יד, הטרור אינו סטייה מוסרית כפי שנהוג לטעון, ואין די בכך שרודפים את הטרוריסטים ומחסלים אותם. הטרור הוא קודם כל תולדה של חינוך, סביבה ואווירה.
לדעתו של אלמג’יד יש אפוא להתבונן בסביבה שבתוכה נובט הטרור ולטפל בה. זוהי סביבה המחנכת לקנאות ולמחיקת האחר, ומכשירה את הקרקע לצמיחתם של עשרות אלפי קנאים קיצוניים.
ממה ניזונים הסורים
המלחמה בסוריה החריבה את שדות החיטה, בעיקר בצפונה של המדינה – אזור ששדותיו מספקים כ-70 אחוז מהיבול השנתי בסוריה. מדובר בעיקר באיזורים של חסכה, ריקה ודיר אלזור, שבהן מתנהלים הקרבות, ובעיקר משליכים כוחות המשטר על מרכזי האוכלוסיה חביות של חומר נפץ.
ארגון המזון והחקלאות של האו”ם הודיע כי למרות שהשנה שחלפה וגם השנה הקרובה הן שנים גשומות, אין בכך תועלת לחקלאות בסוריה, משום שבגלל הקרבות, אין החקלאים יכולים להגיע לשדותיהם ולעבדם. יש גם קשיים אחרים, כגון הקושי באיחסון התבואה, מיעוט אמצעי ההובלה לערים, עליית מחירי האנרגיה וירידת ערך הלירה הסורית.
כתוצאה מהמצב, עיקר המזון לעם הסורי מגיע מתרומות של המוסדות הבינלאומיים.
הוא במערב וליבו במזרח
להלן כמה אמירות של הפילוסוף והמשורר הסורי אדוניס שחי בגלות זה חמישה עשורים, שהתפרסמו בעיתון “אלחיאת” (19.11.15):
* חיים שאינם יצירתיים הם חיקוי המוות.
* אל יעריך האדם את עצמו לפי מה שהוא חושב, אלא לפי מה שהוא עושה.
* השמש היא מרכז היקום, אך אפשר לכבותה בסמרטוט בגודל כף היד.
* איברי הגוף הם הכנפיים של הנפש.
* אני סבור כי לחייהם של הערבים בימינו יש כינוי אחד בלבד: מוות.
* מה זה המערב הזה, שאינו רואה במזרח יותר מרובוט שהוא מפעילו.
* מהו טעמם של פירות העצים בשדות שחורשיהם אינם מוכרים.
