זהו מאמר המשך למאמר “מתווה להתמודדות עם גל הפשיעה הערבית בישראל” שפורסם בשבוע שעבר
אם נבחן את תקציב המדינה ערב מגפת הקורונה בשנת 2017 נמצא שתקציב הביטחון היה 70 מיליארד ₪ (רובו למשכורות פנסיוניות ומיעוטו להתעצמות) בעוד שלביטחון הפנים הוצג ב- 2019 תקציב של כ-18 מיליארד ₪ מתוכו 12.7 מיליארד למשטרת ישראל הכחולה ומשמר הגבול, שסדר הכוחות הכללי שלה הסתכם בכ- 27,000 איש לאוכלוסייה של כתשעה מיליון אזרחי ישראל וכ-2.5 מיליון תושבי יו”ש שבשליטת מדינת ישראל, ללא רצועת עזה.
בניכוי מרכיבי השירותים והתמיכה בכוח האדם של משטרת ישראל, ניתן להעריך שהכוח האפקטיבי הלוחם של המשטרה הכחולה ומשמר ומג”ב עומד על לא יותר מבין 17 עד 19 אלף שוטרים פעילים, שחלק ניכר מהם מוקצה כיום לאכיפת תקנות הקורונה, ואת הוואקום שנוצר מנצלים ארגוני הפשיעה להחמרת מצב האכיפה החמור ממילא בבסיסו.
מכאן ניתן להבין את הפער שבין היכולת הפוטנציאלית הנמוכה של מרכיב בטחון הפנים להתמודד עם האתגרים הללו, והשאלה העומדת על פרק חיינו בזמן הקרוב – מה ניתן לעשות על מנת להתמודד עם אתגרי הביטחון הלאומי של מדינת ישראל, שבהם למרכיב ביטחון הפנים יש משקל מכריע במשוואה של מאזן התשומות שבין בטחון החוץ לביטחון הפנים, בתשואה המתקבלת ממנו ביחס לצרכיי האוכלוסייה האזרחית, זו הזכאית לביטחון האישי והחוץ-מדינתי כאחת.
בטרילוגיית מאמרים של המחבר באתר News1 של יואב יצחק, בשלישי שבסדרה, מוצגת הצעה לרפורמה בתורת הביטחון הלאומית של מדינת ישראל, שבה מוטלת על מערכת ביטחון הפנים האחריות ללחימה בטרור ובפשיעה הפלילית, בעוד צה”ל מתרכז כל כולו במרכיב הביטחון הלאומי ברמת האיומים החיצוניים המופנים מול מדינת ישראל.
אם כיום התשומות בין המרכיב החיצוני (צה”ל) לפנימי (משטרה) הוא 4:1, סדר הכוחות של צה”ל מנה, נכון ליולי 2015, כ-176,500 חיילים, מתוכם 42,000 חיילים בקבע ובנוסף 445,000 חיילי מילואים, הפער של 1 ל- 10 בין הסד”כ הסדיר של הצבא למשטרה הכחולה ומג”ב, מסביר את חוסר יכולותיה של מערכת ביטחון הפנים לתת מענה ראוי לאתגרים העיקריים ברמת הביטחון האישי, שבלעדיהם לא תוכל מדינת ישראל להתמודד בהצלחה מול האיומים החיצוניים של הגרעין האיראני, ובטווח הבינוני והארוך להתמודד עם האיומים האירניים, המיועדים להטיל על מדינת ישראל מצור אסטרטגי אכיפתי בציר השיעי של עירק, סוריה ולבנון מצפון, והחותים של תימן בציר הכניסה לים סוף מדרום.
מתווה הפתרון
הרפורמה במערכת הביטחון היא תהליך מורכב המחייב קודם כל הכרה של המערכת הפוליטית של ישראל בבעיה העומדת לפיתחה. כפתרון ביניים ומיידי, אני מציע לפעול בהתאם לחקיקה שנלוותה לחוק ההתנתקות מרצועת עזה וצפון השומרון משנת 2005, באופן שיאפשר לצה”ל לספח זמנית למשטרת ישראל, או אפילו בהצבה משימתית קבועה למחצה, כוחות בסדרי כוח משמעותיים, שיופעלו בהתאם ליעדי תוכנית מלחמה מוסכמת ומוגדרת של הקבינט הביטחוני והמל”ל, בתאום מלא בין שני משרדי הביטחון כנגד הפשיעה הפלילית לאומנית, ובסיוע מסיבי של שרות הביטחון הכללי לאגף המודיעין המשטרתי.
אילו יחידות ואיזה אמצעים ומשאבים יוקצו למטרה זו? ניתן לקחת בחשבון את חטיבת כפיר במלואה, ולהקצות גדודים או כוחות פלוגתיים מחטיבות חיר”מ של צה”ל וחרמ”ש, שממילא מאומנים מזה שנים לפעולות שיטור ביו”ש ועזה, והפעלתם תעשה באזורי הפשיעה השונים בהתאם ובכפוף לכוח המקצועי של המשטרה הכחולה, יס”מ ומג”ב.
להצבת כוחות צבאים למשטרת ישראל קיים לא רק התקדים של חוק ההתנתקות, אלא תקדימים בהם צנחנים, גולני וגבעתי שמשו את משטרת ישראל לאבטחת הר הצופים בתקופת הכיבוש הירדני של ירושלים, באבטחת השטחים המפורזים בגבולות סוריה, ירדן לבנון ומצרים עד מלחמת ששת הימים ולאחריה. פיקוד העורף עצמו בפרוץ מגפת הקורונה, פעל ופועל עם המשטרה בהצלחה רבה באכיפת הסגר, ובסיוע לגורם האזרחי של משרדי הבריאות, הפנים, העיריות והמשטרה. אז למה לא למלחמה בפשיעה הלאומנית פלילית?
מתווה הלחימה בטרור הפלילי לאומני חייב להתאים עצמו למאפיינים הגיאוגרפיים והדמוגרפיים של שטחי מדינת ישראל. יש לאמץ שיטות שנלמדו בתקופות המאבק בטרור הפלשתיני בעזה וביו”ש, ולהתאים אותן לחקיקה הפלילית שתעודכן לפי הצורך בכנסת בהליכים מהירים.
יש למפות את משפחות הפשע לפי אזורי הפשיעה ולתכנן דרכי פעולה לכל יעד ויעד בלוח זמנים משימתי. יש להפעיל במקרים חריגים מעצרים מנהליים כנגד גורמי פשיעה ידועים ומרכזיים. הנוכחות של המשטרה בשטחי האוכלוסייה הערבית בדואית צריכה לכלול כוחות גדולים, כולל רכבי שטח ולפי הצורך, נגמ”שים, רכבים מהירים ומסוקים לפעולה בשטחים פתוחים, כולל שטחי מדבר גדולים בדרום הארץ ובמזרחה. יש לרדוף אחר היעדים המודיעיניים הראשיים 24/7 בכל מקומות פעולתם ולהתנות שחרור ממעצר באזיקים אלקטרוניים או בהתייצבות יומית במשטרה.
יש להפעיל בשטחים החקלאיים שיטות מארב יום ולילה, כולל אמצעי ראיית לילה ואיתור עבריינים, כולל באיתור סלולרי באמצעים אלקטרוניים מתקדמים.
מתווה זה חייב להיות מיושם ללא דיחוי, והקמת ממשלה יציבה לאחר הבחירות היא תנאי לקיומו בהצלחה מירבית. השעה דוחקת ומיד לאחר הבחירות יש להקים מנהלת פרויקט לסיכול הטרור הפלילי לאומני, באחת מהחלטות הממשלה הראשונות שעל הפרק.
המחבר הוא סופר, היסטוריון ומנתח מערכות, מחברם של חמישה ספרים מתולדות הישוב ומלחמות ישראל.
